דווחנו לאחרונה כי מתגבש תהליך מכירה של השליטה ב"הפניקס" על ידי חברת Fosun הסינית ונראה שעוד מעט גורלנו ועתידנו הולכים להימכר.
הסינים רוכשים חברות ענק בכל העולם המערבי ולא רק בישראל. מכתשים אגן ותנובה – זו רק ההתחלה.
גל שיתופי הפעולה, ההשקעות והרכישות של הסינים בישראל, עשוי להיות נפלא ולהניב פריחה כלכלית, אבל, מעורר הרבה תהיות ושאלות.
מעבר לסיכון של השתלטות הסינים על השוק הישראלי שתביא עימה לפיטורים המוניים ולפגיעה אנושה בכלכלה, ומעבר לחשש הסביר של גניבת טכנולוגיה וחדשנות מישראל, עומד האיום של השתלטות פוליטית של הסינים על ישראל, כמו גם על מדינות העולם כולו. את הכוח העצום שהסינים צוברים ואת ההשתלטות הכלכלית, הם מתרגמים לכוח פוליטי.
מי שמכיר את סין המודרנית יודע שכמעט שום דבר בסין איננו כפי שהוא נראה על פני השטח. רבות מהחברות הסיניות משמשות למעשה כזרועות של המפלגה הקומוניסטית הסינית. המנהלים בהן מחויבים למעשה לאינטרסים של המפלגה יותר מאשר לרווחים של החברה ולאינטרסים עסקיים.
המפלגה הקומוניסטית היא אשר מתווה ומושכת בחוטי הכלכלה הסינית. החברות הסיניות נראות חברות בעלות מבנה מערבי רגיל – הנהלה, מועצת מנהלים, דוחות כספיים ועוד , אבל חלק גדול מהחברות הם זרועות של המפלגה הקומוניסטית הסינית.
לכול החברות הממשלתיות בסין יש שני דרגים ניהוליים - דרג מקצועי, ודרג מפלגתי. הדרג המקצועי הוא זה שמופיע בחזית המשא ומתן, ואילו הדרג המפלגתי תמיד מעליו כמעין דירקטוריון של הנהלת הארגון, ששולט במהלכים של החברה.
הפעילות המפלגתית הענפה הזו מתקיימת גם בחברות סיניות הפועלות מחוץ לסין. גם הן מחויבות ונדרשות להקים סניפים של המפלגה הקומוניסטית ולקיים פעילויות מפלגתיות באופן חשאי.
כשמכתשים אגן נמכרה, הסינים לאחר שנתים שינו את שמה ל - 'אדמה פתרונות לחקלאות', יחד עם לקיחת הבעלות על המחקר והפיתוח. כך גם בקניית 'תנובה'. הסינים לא התעניינו ברפתנים ולא בעובדים או בצרכנים. מה שעניין אותם הייתה הטכנולוגיה והחדשנות.
שיתופי פעולה בין חברות סיניות לחברות זרות בעולם, הסתיימו לא אחת, בגניבת טכנולוגיה ובמפלה לחברות המערביות. סיסקו תבעה את חואה-וויי על גניבת קוד ושימוש במוצרים שלה. חברת הרכב הסינית Chery הואשמה על ידי ג׳נרל מוטורס בכך שגנבה את הקניין הרוחני שלה כדי לייצר מכוניות דומות בעצמה. אפשר לומר שגניבת טכנולוגיות לצורך פיתוח התעשייה הסינית היא למעשה מדיניות ממשלתית.
אבל הידע הטכנולוגי והעסקי הוא רק חלק ממה שמחפשות החברות הסיניות כשהן מבצעות רכישות ברחבי העולם.
החדירה הסינית לישראל אינה נעצרת בתעשייה, אלא מגיעה גם למוסדות האקדמיים. בשבוע שעבר התבשרנו, כי הטכניון פתח הלכה למעשה אוניברסיטה ישראלית בסין, באחד האזורים העשירים והחשובים ביותר במחוזות סין, במחוז גואנגדונג שבמזרח המדינה.
הסינים והמשטר הסיני מנצלים את המגמות של שיתופי הפעולה העיסקיים לקידום התרבות הסינית. כמעט בכל מדינות העולם, לרבות ישראל, הקים המשטר הסיני "מכוני קונפוציוס" בתוך האוניברסיטאות העוסקים בהוראת השפה והתרבות הסינית.
אלא שכמו העסקים הסיניים הממשלתיים, מכוני קונפוציוס כפופים למפלגה הקומוניסטית הסינית, ונוצרו כדי לשרת את מטרותיה.
לכן, יש לבחון היטב את הצעות שיתופי הפעולה, את המניעים ואת הסיכונים הכרוכים בכך. ניתן לפתוח דלת לסינים אך יש להקים מנגנוני פיקוח לשמירה על זכויות האזרחים בישראל.
מאמר המקור
הסינים רוכשים חברות ענק בכל העולם המערבי ולא רק בישראל. מכתשים אגן ותנובה – זו רק ההתחלה.
גל שיתופי הפעולה, ההשקעות והרכישות של הסינים בישראל, עשוי להיות נפלא ולהניב פריחה כלכלית, אבל, מעורר הרבה תהיות ושאלות.
מעבר לסיכון של השתלטות הסינים על השוק הישראלי שתביא עימה לפיטורים המוניים ולפגיעה אנושה בכלכלה, ומעבר לחשש הסביר של גניבת טכנולוגיה וחדשנות מישראל, עומד האיום של השתלטות פוליטית של הסינים על ישראל, כמו גם על מדינות העולם כולו. את הכוח העצום שהסינים צוברים ואת ההשתלטות הכלכלית, הם מתרגמים לכוח פוליטי.
מי שמכיר את סין המודרנית יודע שכמעט שום דבר בסין איננו כפי שהוא נראה על פני השטח. רבות מהחברות הסיניות משמשות למעשה כזרועות של המפלגה הקומוניסטית הסינית. המנהלים בהן מחויבים למעשה לאינטרסים של המפלגה יותר מאשר לרווחים של החברה ולאינטרסים עסקיים.
המפלגה הקומוניסטית היא אשר מתווה ומושכת בחוטי הכלכלה הסינית. החברות הסיניות נראות חברות בעלות מבנה מערבי רגיל – הנהלה, מועצת מנהלים, דוחות כספיים ועוד , אבל חלק גדול מהחברות הם זרועות של המפלגה הקומוניסטית הסינית.
לכול החברות הממשלתיות בסין יש שני דרגים ניהוליים - דרג מקצועי, ודרג מפלגתי. הדרג המקצועי הוא זה שמופיע בחזית המשא ומתן, ואילו הדרג המפלגתי תמיד מעליו כמעין דירקטוריון של הנהלת הארגון, ששולט במהלכים של החברה.
הפעילות המפלגתית הענפה הזו מתקיימת גם בחברות סיניות הפועלות מחוץ לסין. גם הן מחויבות ונדרשות להקים סניפים של המפלגה הקומוניסטית ולקיים פעילויות מפלגתיות באופן חשאי.
מדוע הסינים מעוניינים כל כך בישראל?
אחד הדברים שמעניינים את הסינים בישראל הוא ללא ספק ידע. המפלגה הקומוניסטית הסינית מעריכה במיוחד את 'הראש היהודי'.כשמכתשים אגן נמכרה, הסינים לאחר שנתים שינו את שמה ל - 'אדמה פתרונות לחקלאות', יחד עם לקיחת הבעלות על המחקר והפיתוח. כך גם בקניית 'תנובה'. הסינים לא התעניינו ברפתנים ולא בעובדים או בצרכנים. מה שעניין אותם הייתה הטכנולוגיה והחדשנות.
שיתופי פעולה בין חברות סיניות לחברות זרות בעולם, הסתיימו לא אחת, בגניבת טכנולוגיה ובמפלה לחברות המערביות. סיסקו תבעה את חואה-וויי על גניבת קוד ושימוש במוצרים שלה. חברת הרכב הסינית Chery הואשמה על ידי ג׳נרל מוטורס בכך שגנבה את הקניין הרוחני שלה כדי לייצר מכוניות דומות בעצמה. אפשר לומר שגניבת טכנולוגיות לצורך פיתוח התעשייה הסינית היא למעשה מדיניות ממשלתית.
אבל הידע הטכנולוגי והעסקי הוא רק חלק ממה שמחפשות החברות הסיניות כשהן מבצעות רכישות ברחבי העולם.
העולם בכף ידם של הסינים
מבחינת הסינים, מה שמסתתר מאחורי השקעה במדינה זה רצון להיות בעל יכולת, בסופו של דבר, להשפיע גם על החלטות פוליטיות. אחד מהבנקים CDB – שרכש גם את תנובה, הלווה למנהיג וונאצואלה הוגו צאווס כ 40 מיליארד דולר, וזאת בתנאי שהוא ינהל את המדינה בהתאם לדרישות המפלגה הקומוניסטית הסינית. זו דוגמא אחת מיני רבות, שממחישות את אסטרטגיית ההשתלטות של המפלגה הקומוניסטית על מדינות שונות בעולם. בצורה חשאית, שיטתית ומתוכננת היטב מצליחים הסינים להשליט את האידאולוגיה של מפלגת השלטון הקומוניסטית, ולשנות את התנהלותן של מדינות העולם.החדירה הסינית לישראל אינה נעצרת בתעשייה, אלא מגיעה גם למוסדות האקדמיים. בשבוע שעבר התבשרנו, כי הטכניון פתח הלכה למעשה אוניברסיטה ישראלית בסין, באחד האזורים העשירים והחשובים ביותר במחוזות סין, במחוז גואנגדונג שבמזרח המדינה.
הסינים והמשטר הסיני מנצלים את המגמות של שיתופי הפעולה העיסקיים לקידום התרבות הסינית. כמעט בכל מדינות העולם, לרבות ישראל, הקים המשטר הסיני "מכוני קונפוציוס" בתוך האוניברסיטאות העוסקים בהוראת השפה והתרבות הסינית.
אלא שכמו העסקים הסיניים הממשלתיים, מכוני קונפוציוס כפופים למפלגה הקומוניסטית הסינית, ונוצרו כדי לשרת את מטרותיה.
לכן, יש לבחון היטב את הצעות שיתופי הפעולה, את המניעים ואת הסיכונים הכרוכים בכך. ניתן לפתוח דלת לסינים אך יש להקים מנגנוני פיקוח לשמירה על זכויות האזרחים בישראל.
מאמר המקור
1 תגובות:
זה מזכיר לי את שנות השבעים העליזות בכפר הנופש של רפי נלסון ליד אילת.
הוא חילק לכולם מציתים ושאר מזכרות שמוטבע עליהם המוטו "החיים קצרים והסינים קרובים"
כנראה שראה את הנולד.
לאור זאת אני ממליץ לממש גם את הפילוסופיה הכללית שלו תהנו מהחיים ותהיו שמחים.
השד לא נורא כל כך והאוכל מגוון וטעים!
הוסף רשומת תגובה