ערב אחד החליטה גיני לצרף את בנה בן ה-12 ואת בעלה לארוחת הערב. וכך, יצאנו חמשתנו לבלות בעיר צ'ינגדאו באזור מבשלת הבירה המפורסמת "צינגטאו" ((Tsingtao, שנוסדה בצ'ינגדאו ב-1903 על ידי גרמנים. עם השנים הפך אזור זה לאתר בילוי תיירותי, בעיקר לבני נוער.
גיני, המזכירה האישית שלה, ואני, אספנו את הבעל ואת ילדם והמשכנו לכיוון אזור הבילוי. לכל אורך הנסיעה גיני לא הפסיקה לדבר עם בנה, כנראה על מה שעבר עליו במהלך היום, בבית ספר. היא לא הפסיקה "לחפור לו", היו אומרים הילדים בישראל. אני לא בדיוק הבנתי מה נושא שיחתם, אבל העובדה המאוד בולטת היתה שהבן, לא הראה שום סימני עצבנות או רוגז על אימו. ההיפך הוא הנכון, הוא ענה לכל שאלותיה בנימוס והאריך בתשובותיו לכל שאלה של אמו. אופן דיבורו היה רגוע ואפילו מתלהב. יש לציין שבשבילי זו הייתה הפתעה נעימה, ואפילו התרגשתי לנוכח שיתוף הפעולה של הבן ויחסו לאימו.
הבלוג עבר לאתר GUANXI.CO.IL להמשך קריאת הפוסט לחץ כאן
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה