יום אחד ביקשתי משותפתי הסינית להזמין עבורי חדר בבית מלון, לארבעה לילות, באחת הערים בסין. ציינתי כי מדובר במלון ברמה של ארבעה כוכבים, במחיר של כשמונים דולר ללילה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא עשתה זאת עבורי, ולכן התפלאתי כשהיא התקשרה אליי כמה ימים לאחר שיחתנו וסיפרה שאינה מצליחה למצוא חדר במחיר שביקשתי.
זה נראה לי מוזר. נכנסתי לאתרי האינטרנט ולהפתעתי, מצאתי חדרים פנויים במלונות אחדים במחיר שרציתי. למחרת התקשרה אליי שותפתי וסיפרה שוב, באכזבה, שהיא עדיין לא מצליחה להשיג חדר במחיר שנקבתי. אם אסכים, אמרה, יש חדרים במחיר מאה ועשרים דולרים.
לא הייתה לי ברירה, והסכמתי. המחיר נשמע הגיוני. זו הייתה תקופה של תערוכות רבות עם מספר רב של משתתפים, והנחתי שהתפוסה בבתי המלון בערים הללו תהיה מלאה. אישרתי את המחיר, ושותפתי ביצעה את ההזמנה.
הבלוג עבר לאתר GUANXI.CO.IL להמשך קריאת הפוסט לחץ כאן
זה נראה לי מוזר. נכנסתי לאתרי האינטרנט ולהפתעתי, מצאתי חדרים פנויים במלונות אחדים במחיר שרציתי. למחרת התקשרה אליי שותפתי וסיפרה שוב, באכזבה, שהיא עדיין לא מצליחה להשיג חדר במחיר שנקבתי. אם אסכים, אמרה, יש חדרים במחיר מאה ועשרים דולרים.
לא הייתה לי ברירה, והסכמתי. המחיר נשמע הגיוני. זו הייתה תקופה של תערוכות רבות עם מספר רב של משתתפים, והנחתי שהתפוסה בבתי המלון בערים הללו תהיה מלאה. אישרתי את המחיר, ושותפתי ביצעה את ההזמנה.
הבלוג עבר לאתר GUANXI.CO.IL להמשך קריאת הפוסט לחץ כאן
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה